כשהייתי ילדה בשנות ה-90, כלב היה כלב. הוא היה שם כדי להיות לנו חבר טוב או לשמור לנו על הבית, וכל המודעות של הטיפול בו הייתה נמוכה. כשזה הגיע לשמירה על ניקיון הפה של חיית המחמד האהובה שלנו, לא הייתה מודעות כלל ואף הלצה בנוגע לצחצוח שיניים לכלב. רק כאשר השהות ליד חברנו הטוב ביותר הייתה קשה בשל ריח מצחין שנדף מפיו, אז הבחינו בבעיה. בשלב הזה, נוצרה כבר דלקת חניכיים חמורה שהתאפיינה בריח רע, לעתים בשילוב של איבוד שיניים או שיניים רקובות.
עם השנים, המודעות בטיפול בחיות הלכה וגברה, ושמירה על היגיינת הפה של ההולכים על ארבע הפכה להיות יותר ויותר נפוצה בקרב בתים עם כלבים וחתולים, אך לא מספיק בהשוואה לשאר הדברים שאנחנו עושים עבור החיה שלנו כמו חיסונים, בדיקות דם, תזונה נכונה וכדומה. רבים מבעלי החיות לא שומרים כלל על ניקיון השיניים.
הצטברות אבן שן ורובד חיידקים (פלאק)
ללא צחצוח שיניים או ניקוי שיניים תקופתי, מזון ולכלוך יוותרו על החניכיים, השיניים ובניהן. ככל שיישארו שם יותר, כך ייווצר רובד של חיידקים שיהפוך בסופו של דבר לאבן שן קשה, שיוביל למצב שנקרא ג'ינג'יביטיס (דלקת חניכיים). תחילה, תהיה אדמומיות על גבי החניכיים. בשלב מאוחר יותר, ריח רע מהפה יורגש, שיניים יחלו לנשור ובמצבים חמורים אף יובחן דימום והפרשות בצידי הפה, מה שיוביל לקשיים באכילה ושתייה, ירידה במשקל והתייבשות.
צחצוח שיניים וטיפול תקופתי
שיני הכלב והחתול הופכות משיני חלב לשיניים קבועות בגיל חצי שנה. זהו גם הזמן להתחיל להרגילם לשגרת צחצוח קבועה. ישנם מספר תכשירים בשוק הווטרינרי, חלקם לצורך מניעתי, שמטרתו להאריך ככל הניתן את זמן היווצרות אבן השן, וחלקם טיפוליים, אשר מפרקים אבן שן ברמה קלה בלבד. בשלב של רמה בינונית עד חמורה יש צורך בליטוש וניקוי שיניים באופן מכני. פרוצדורה המתבצעת בהרדמה מלאה עם מכשור מיוחד (שיננית). על מנת להרגיל את הכלב לצחצוח שיניים מומלץ להתחיל זאת בגיל צעיר. תחילה ניתן לתת לו ללקק מעט מהאצבע מכיוון שמשחות שיניים המיועדות לצחצוח שיני כלב וחתול הן בעלות טעימות מסוימת והרבה מהחיות שמורגלות לתכשיר בצורה חיובית, כחטיף, ישתפו יותר פעולה. לאחר מכן, יש לשים מעט מן המשחה על מברשת שיניים (המיועדת לכלבים) ולהרטיבה במים. הצחצוח נמשך מספר שניות. אין צורך לצחצח באגרסיביות. יש להקפיד לצחצח גם את השיניים האחוריות (טוחנות).
נטייה גנטית
ישנם גזעים מסוימים של כלבים שנטייתם הגנטית תוביל להצטברות אבן שן מהר יותר מגזעים אחרים. אלה הם בדרך כלל גזעי הכלבים הקטנים כמו הפודל, פומרניאן, שיצו, פקינז, מלטז ובישון. אצל אלה ההמלצה היא אף יותר חזקה לצחצוח קבוע של השיניים אשר יוריד סיכויים לבעיות פה.
וטיפ קטן: רפואה מונעת תמיד, תמיד יותר מומלצת מרפואה טיפולית. כל דבר שתמנעו (פרעושים/קרציות/תזונה לקויה/בעיות בחינוך ואילוף) ימנע בעיות או יקטין סיכויים לבעיות רפואיות בעתיד.